<h1>הרוקח הלכ' חסידות</h1>
<h2>דף ד.</h2>
שורש ליראה. הזהירנו בתורה בשלש עשרה מקומות ליראה אותו ירושלמי דברכות עשה מיראה שאם באת לבעט דע שאתה ירא ואין ירא מבעט בפ"א דתמורה את ה' אלהיך תירא מכאן אזהרה למוציא שם שמים לבטלה בפרק קמא דנדרים (דף ז') אמר רבי חנן א"ר השומע הזכרת שם מפי חבירו צריך לנדותו, כתיב ליראה את השם הנכבד מה כבודו במס' סופרים (פ"ה ב') הכותב השם אפי' המלך שואל בשלומו אינו עונה לו, בפ' חלק (דף קא) אין מזכירין שם שמים על הרקיקה בפ"ג דמכות (דף כ"ב) ובספרי אזהרה למוחק את השם ואבדתם את שמם לא תעשון כן לה' בשלהי פרק שבועות העדות (דף ל"ה) אחרים אומרים כל שהוא לפני ה' נמחק לאחריו אינו נמחק וכן הלכה במס' סופרים (פ"ה ב') נתכוין לכתוב את השם וכתב יהודה עושה ד' ה' ומוחק ה' האחרון בירושלמי בפ' החובל המזכיר את השם בכל עת צריך נדוי בפ' קמא דנדרים (דף ז') כ"מ שהזכר' השם מצויה שם עניות מצויה בפ' שבועות הדיינין (דף ל"ט) כל העולם נזדעזע בשעה שאמר לא תשא את שם ה' בשילהי יומא (דף פ"ו) חמורות לא תשא בברייתא דרבי פנחס יש עובדין להקב"ה ביראה ובאימה גדולה ופחד מרובה ומתפללין להנצל מן הקללות הכתובות על המועלין במצותיו ועל העוברים פקדיו של הקב"ה בין בעוה"ז בין בעוה"ב בעוה"ז מן החלאים והמכות והמכאובות ושלא יצטרכו לבריות ושלא ימשלו בם זרים ולא יראו מיתה או דבר רע בזרעם וכדי שימלאו ימיהם בטוב ובברכה ובעוה"ב להנצל מן הפורענות ומן השחיתות ומן יקדות אש של גיהנם העתידה ללהט ולבער את הרשעים ליום הדין הגדול ועליה חטאת קריבה.
שורש היראה שקשה לו לעשות ועוזב תאותו ויצרו בעבור יראת השם וירא פן לא יהיה תמים לפני ה' כמו אברהם כי ירא אלהים אתה כי זה גדול מן הנסיונות וכן ועובדיה היה ירא וקשה לו מפני איזבל יראו את ה' קדושיו דברים הקשים ללב ויראת מאלהיך דברים המסורים ללב את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח ומורא רבך כ"ש.
